אני זוכרת את היום בו נכנסתי לדירה, היא מספרת. חושך מצריים עטוף בטפטים אדומים מעוטרים בעלי זהב קטיפתיים. היתה זו דירת 2 חדרים פלוס 2 מרפסות, והכניסה - דרך הול שמעולם לא נחשף לאור טבעי. זו היתה אחת המטרות של השיפוצים – להכניס אור ואוויר לכניסה. ביצענו
חיפוי קירות חוץ, הורדנו את הקיר שבין המטבח להול, והרחבנו את הפתח אל הסלון גם לרוחב וגם לגובה (עד לקורות). מעבר למרחבים שנפתחו מבפנים, נפתחה הדירה גם אל האור והנוף. המרפסת המבוזבזת (בגודל של חדר) צורפה לחלל המרכזי, ותריסי הפלסטיק הוחלפו בחלון ענק ובעוד 3 חלונות צדדיים, שאחד מהם היה מוסתר במשך שנים מאחורי דיקט, כדי להפחית את עוצמת הקרינה (יוזמה של הדיירים הקודמים). כיצד נפתרה בעיית הקרינה כעת? באמצעות סוככים ומרקיזה גדולה לחלון הסלון הדרומי, מרקיזה לחלון המערבי, ועוד שני סוככים לחדרי העבודה. למרקיזות תפקיד כפו